כנס מתגייסים 2016 בבית ראשונים

ביום שבת ה- 25.6.16 נערך בבית ראשונים כנס מתגייסים לבוגרי י"ב.

בטקס נשאו דברים:

דרור אלוני, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו

נטע קהן, נציגת רשפון

עומר גולדשטיין, נציגת המתגייסים.

דבריה של נטע, נציגת רשפון:

ערב טוב לכל הנוכחים בערב מרגש זה, כבוד ראש מועצת כפר שמריהו דרור אלוני, תושבי רשפון וכפר שמריהו, הורים יקרים ובפרט מתגייסים יקרים!

בשם מושב רשפון באתי להגיד לכם תודה ובהצלחה בדרככם החדשה. תודה שהבאתם אנרגיות ושמחה לקהילה המשותפת שלנו בתקופת הילדות והנעורים, על נתינה ואכפתיות,  על מעורבות חברתית וערכים בתנועת הצופים ועל שיתוף בסלילת הדרך לחינוך הדור הצעיר להמשיך בדרככם.

כעת, אתם מסיימים פרק משמעותי בחייכם שהיה סביב הבית. אפשר לדמות אתכם לשתילים צעירים ועדינים מוגנים בתוך חממה, בה קבלתם את כל חומרי הדשן, האהבה והתמיכה וכעת בשלים לצאת אל העולם, להתחיל לצמוח ולשאת פרי בכוחות עצמכם.

חלקכם מתגייסים ואחרים הולכים לשנת שירות. כך או כך, כל אחד בדרכו הולך למסע שמהותו המשך נתינה ותרומה. לבטח יהיה זה מסע מאתגר, מעניין ומן הסתם עם המון סימני שאלה ואף חששות.

בתקופה זו תגלו בעצמכם כוחות ויכולות שלא הכרתם, תכירו אנשים חדשים מכל קצוות הקשת החברתית וברבות הזמן הם יהפכו לחברים הכי קרובים שלכם, לכל החיים, תיפרדו מהרגלים ותסגלו חדשים, תהיו יותר עצמאיים ופחות מפונקים (בלי המיטה הרכה והאוכל של אמא), תאלצו לדייק מאוד בלוחות זמנים ולהיות סופר יעילים.

תקופה זו, היא חובה וגם זכות לכל תושב במדינת ישראל ואנו גאים בכם על המשך תרומתכם למען בטחון המדינה וערכיה.

שמרו על עצמכם, שתפו את החברים וההורים במה שעובר עליכם ובעיקר המשיכו לצמוח ולפרוח כי אתם הפרחים שלנו. אנחנו תמיד נהיה הבית.

באהבה

תושבי רשפון

דבריה של עומר:

שלום לכולם,

הורים, אחים, אחיות, בני משפחה, אורחים ובני מחזור 2016.

18 שנה הם תקופה קצרה למדי, אבל בחיי אדם אלו הראשונות הן הכי משמעותיות, חשובות, משפיעות, ורבות רבדים. כל כך הרבה קורה בפרק זמן קצר יחסית.  מרגע הלידה מתחיל תהליך מואץ של התפתחות, גדילה והרבה לילות ללא שינה (למשך הרבה שנים), שלנו ושלכם ההורים. בגיל שנה התחלנו ללכת, לדבר וחלקנו נפגש לראשונה בגן ליאת ובפעוטון של תמי.

בגיל שנתיים וקצת אנחנו כבר בעלי אישיות משלנו, מפתחים חברויות ומשחקים ביחד בחצר של גן דלית ואפרת ושלי. חברויות שבחלקן קיימות עד עצם היום הזה. מעבר חד לכרמלה בגן חובה סימן אתהמסגרת אליה אנחנו עומדים להיכנס במשך שתיים עשרה השנים הבאות.

והנה הסצנה המרגשת בה אנחנו על עגלה מקושטת, טרקטור וחמור נכנסים לבית הספר בכתה אלף, מוקפים בהורים נירגשים לא פחות. שם אנו פוגשים את כל חברי השכבה מהישובים השונים, את נירה המחנכת הראשונה שלנו וכמובן את ד״ר שניידר, שפרש השבוע לגימלאות בטקס מרגש.  אלכס יהיה זה שיברך אותנו בשער בכל בוקר במשך שש השנים הבאות. בתקופת היסודי היה לנו המקום לחממה ולבית שני במלוא מובן המילה.  המעבר לחטיבה פתח בפנינו עולמות אחרים וקשרים חדשים והוציא אותנו מהבועה של המקום האהוב והתומך בו גדלנו. שלוש שנים אינטנסיביות בגיל של "אפס אנד דאונ׳ס" בו מתחיל גיבוש האני ביחס לעצמי ולחברה וכל זאת עם הרבה דרמות  וסרטים.

תקופת התיכון מסמלת מעברים והתחלות חדשות. שוב נפתח בפנינו עולם חדש שהציב לא מעט אתגרים ואפשרויות בחירה משמעותיות להמשך הדרך, לפחות בשנים הקרובות.

בתקופת חיים זו הייתם שם ההורים עבורנו ולצידנו, תומכים בכל הרגעים השמחים, הכואבים, הטעונים, המרגשים וגם באלו הקטנים של שגרת היומיום. להגיד תודה זה נשמע קצת בנאלי ואולי לא מספיק, אבל המילה הפשוטה הזאתי מכילה בהקשר זה כל כך הרבה.

במקומות אחרים בעולם, בגיל 18 יוצא כל אחד לדרכו, מגשים את עצמו ובונה את חייו כבוגר, ואצלנו כאן - מחזור  2016 - מתגייסים, ש"שנים ומכיניסטים. הצירוף הזה אומר עלינו לא מעט ושם במרכז את מה שחונכו עליו: לדעת לתת מעצמך ולא רק למענך. להיות חלק פעיל ומשפיע בחברה הישראלית.

הורים יקרים, צמחנו להיות למי שאנחנו גם בזכותכם ולא רק בשל הDNA.

תודה ענקית והרבה אהבה מאתנו.

בהצלחה לכולם

לאחר מכן הציגה גל לוסקי בהרצאה מרתקת את פועלו של הארגון שהקימה להצלת חיי אדם.

תודה רבה לצוות מרכז וייל על ארגון האירוע.

לתמונות נוספות - לחצו כאן.

צילום: יוספה כהן