רקע הסטורי

רקע היסטורי

כפר שמריהו נוסד בשנת 1937, על ידי חמישים וחמש משפחות ציוניות, אשר הגיעו לארץ ישראל, בעליה החמישית, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. המייסדים, אנשים משכילים מאוד, רובם מבתים מבוססים, בחרו בחקלאות כאורח חיים להגשת חזונם. בסיוע חברת רסקו, תכננו ובנו את הבתים והמשקים הראשונים. בהמשך, לאחר מלחמת העולם השנייה, בסיוע חברת עמידר, נקלטו בכפר עוד עשרים וארבע משפחות ניצולי שואה, אשר הקימו משקי עזר ושלבו מלאכות שונות עם חקלאות.

בשנות החמישים, במסגרת התוכנית ליישוב הכפרים, הורחבה תוכנית הפיתוח והוקצו אדמות מדינה לבנייה פרטית, לבעלי מקצועות חופשיים.

במשך כל שנות קיומו שמר היישוב על מאפיינים קהילתיים, אשר רובם, במאפיינים קצת שונים, מתקיימים גם היום. לימים הוקם במרכז היישוב מועדון ספורט, הכולל מגרשי טניס, ברכת שחיה מקורה וחדרי כושר וחוגים, הוקם בית ווייל - מרכז תרבות ופנאי, הכולל מגרש כדורסל ממוזג, חדרי חוגים, אודיטוריום להצגות ולקונצרטים וספרייה עירונית.

בשנת 1958, בשיתוף עם מושב רשפון השכן מצפון, הוקם בי"ס יסודי (א' – ח'), אשר פעיל ומצליח גם היום ומשרת את הישובים כפר שמריהו, רשפון וגליל-ים ונחשב למתקדם ולאחד הטובים.

מקור שם הרשות

הישוב נקרא על שמו של העסקן הציוני דר' שמריהו לוין (1867 – 1935).

דר' שמריהו לוין נמנה עם השוחרים הראשונים לאגודת הידידים של האוניברסיטה העברית. ב-1911 נבחר להנהלה הציונית העולמית בקונגרס הציוני העשירי. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל בארצות הברית ובקנדה להפצת תעמולה ציונית ובין היתר ערך את השבועון התורן (יחד עם י"ד ברקוביץ').

ב-1919 שימש ראש מחלקה בהנהלה הציונית בלונדון. בשנת 1920 השתתף בוועידת לונדון, ונבחר שם לחבר הוועד הפועל הציוני והועמד בראש התעמולה לקרן היסוד. בתום המלחמה חזר לאירופה וישב בברלין, שם השתתף בהקמת הוצאת הספרים "דביר".

בשנת 1924 עלה לארץ ישראל, התגורר בחיפה והיה פעיל בחיים הפוליטיים והתרבותיים בארץ, ואף יצא למסעות הסברה ברחבי העולם כמנהל מחלקת ההסברה והתעמולה של קרן היסוד. הוא כתב בעיתונים "הארץ", "על המשמר", "פלסטיין פוסט", "מערכות".

נפטר בשנת תרצ"ה (1935), ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

משמעות סמל הרשות