יום הזיכרון לשואה ולגבורה 23.4.17

23/04/2017 20:00

עצרת זיכרון לשואה ולגבורה נערכה בכפר שמריהו ביום ראשון ה- 23.4.17 בשעה 20:00 באודיטוריום וייל.

הערב הוקדש לזכרו של דניאל לנארד 1945-1912, וגורלו המרגש ,

דניאל לנארד הינו אחיה של רחל אנשל ז"ל תושבת הכפר ואמה של אורלי אנשל פלד.

דניאל היה בין 20,000 היהודים הסלובקיים הראשונים שהמשטר הפשיסטי גרש למחנה מיידנק שבפולין הכבושה.
הוא הגיע למחנה באביב 1942 והבין מיד שכדי לשרד עליו לברוח מהמחנה.
דניאל צעד 32 ימים עד שהגיע חזרה לסלובקיה לחפש את משפחתו, אך את הוריו ואת ארוסתו הוא לא מצא
. ב-29 לאפריל 1942 נשלחו הוריו לאושוויץ שם הוצאו מיד להורג.
דניאל השיג מסמכים מזויפים וחי במסתור, בברטיסלבה בירת סלובקיה שם פגש מכר עיתונאי ששמע ממנו על המתרחש במיידנק.
העיתונאי המזועזע מהסיפורים ביקש ממנו לתעד בכתב את הנעשה שם כדי להעביר זאת לממשלה הסלובקית הגולה.
דניאל כתב על הגירוש למיידנק, על הכלא, ועל האנשים שמתו שם מידי יום. הוא סיפר שיידע את היהודים בז'ילינה.
הם הקשיבו לו אבל גם הרחיקו אותו. הוא פנה למרכז היהודים בברטיסלבה אבל הם אפילו לא רצו לשמוע אותו.

שיר - שישה מיליון בביצוע: דנה גוברמן גיטרה: רייצל אטיאס.

דברי ראש המועצה

ערב טוב
כמידי שנה, אנו מתכנסים ליום אחד של זיכרון, בו אנו זוכרים את ששת המיליונים מבני עמנו, אשר נרצחו בידי המשטר הגרמני ושותפיו ומעלים על נס את גבורתם של ילדים, נשים וגברים, אשר מרדו ולחמו עד טיפת דמם האחרונה בצורר ובחבר מרעיו.
עלינו לזכור כי לצורר הנאצי היו שותפים רבים, ביניהם המשטר באיטליה, אשר פעל גם באתיופיה ובמרוקו, משטר וישי הצרפתי, אשר פעל נגד יהודים גם בתוניס ובאלג'יר ועוד משטרים ולאומים, אשר בחרו משיקולי נוחות זמנית לזנוח צלם אנוש ולחבור לכוחות הרשע.
כפי שהיה בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, כך גם היום: מדינות, עמים וקהילות עומדים חסרי מעש מול מעשי זוועה, המתרחשים מידי שעה לא רחוק מאתנו. לאחרונה נוכחנו בהתקפה כימית חסרת רחמים נגד חסרי מגן בסוריה הסמוכה. והפוליטיקאים, כדרכם, בוחנים מה כדאי ומה תועלת תצא להם, והעולם שותק.

בשנות מלחמת העולם השנייה עברו ימים ארוכים בין התרחשות במקום אחד לבין קבלת המידע אודותיו בארץ אחרת.
העידן המודרני מזמין יציאה למרחבים, פתיחות לעולמות אחרים, לדעות, לאמונות, לנופים מרהיבים ולתרבויות, אשר היו עד לאחרונה נחלתם של מגלי עולם.
אחדים ממנהיגי העולם תופסים זמינות מידע זה כסכנה להגמוניה, אותה הם מנסים לכפות.
בעוד כתות ומובילי רשע מטיפים נגד הקידמה ומנסים למנוע גירויים לחדשנות, הם עצמם מנצלים את הטכנולוגיה לגיוס מאמינים שוטים, לעשיית הון כלכלי ולפגיעה נוראית באוכלוסיות חסרות ישע.

לפני כעשר שנים השתתפתי במשלחת ראשי מועצות מקומיות בדנמרק לשם העמקה בסוגיית איחוד רשויות.
ביקשנו ממארחנו ללמוד על יהדות דנמרק במלחמת העולם השנייה.
למרות הכיבוש הנאצי, ציבורים שונים, במיוחד אנשי המחתרת, רופאים ועובדי רווחה, פנו למלך הדני וביקשו ממנו לפעול להצלת יהודי הממלכה.
המלך, אשר ראה בנתיניו היהודים שווים לכל, אך הבין כי קצרה ידו מול תאוות ההשמדה של הגרמנים, יזם ומימן מסע הצלה:-
תחת ארגונה של המחתרת הדנית הוסעו היהודים, מתחת לאפם של הגרמנים, אל החוף המזרחי של המדינה הוסתרו בבתים, בכנסיות ובמבני ציבור, ובתוך מספר ימים הוברחו אלפים בסירות דיג אל שבדיה הניטרלית.
ביקרנו בגיללאי, אחת מערי החוף הקטנות, ממנה יצאו סירות הדייג הקטנטנות המכילות בבטנן יהודים בצפיפות רבה למסע מדנמרק לשוודיה. כהוקרה העמידה משפחת עופר אנדרטה מרגשת:
כשבעת אלפים ומאתיים מיהודי דנמרק (שהם 90% מיהודי דנמרק דאז) הוברחו לשבדיה. פחות מחמש מאות יהודים נתפסו על ידי הגרמנים ונשלחו למחנה טרייזנשטט .לאחר מעצרם המשיכה ממשלת דנמרק לעקוב אחר מצבם ושלחה להם תרופות ומזון. הודות לכך, רק כ-150 איש מיהודי דנמרק נספו בשואה.
על פעילותו זו קיבל העם הדני כולו את אות חסיד אומות העולם.

אנו חייבים לזכור, ללמוד ולהפיק לקחים. לא מתוך יצר נקמה, אלא בכדי לנסות להעמיד לדורות הבאים עולם מתוקן יותר, עולם אשר בו ילדה וילד, קשישה וקשיש, אישה ואיש יוצאים מביתם בביטחון אישי כי ישובו מבלי שבני בלייעל יפגעו בהם. עולם אשר בו התועלת תימדד לא בכיסו או במעמדו של פלוני אלא באיכות חיי הציבור הרחב, עולם אשר בו לכל בר דעת תעמוד החרות לבחור את אלוהיו וחבריו מבלי לסכן את חייו, עולם אשר בו צעירים ירכשו דעת ולא מיומנויות לחימה, עולם אשר בו לא יישארו פיות רעבים, עולם אשר ניתן לחיות בו ולמות בכבוד.

לשם הזיכרון והחובה ללימוד המשותף הצטרפנו למפעל ״זיכרון בסלון״, אותו נקיים מחר בערב, בחמישה בתים בכפר.
תודה לצוות מרכז וייל ולחברים על הבמה, אשר נרתמו להפקת האירוע.
יהיה זכר הנספים וגבורת המורדים שמור בלבותנו לנצח.