פתיחת תערוכה הדשא של השכן 10.5.17

ביום רביעי 10.5.17 בשעה 20:00 נפתחה תערוכה הדשא של השכן

אוצר : ד"ר מורג צפלביץ'

מפיקה קרן שפילשר

דבר האוצר

בית. מילה כל כך פשוטה וכל כך מורכבת. המושג הכי נפוץ ושגור בשפה ובתרבות שלנו, עד שאנחנו כמעט לא מקדישים לו מחשבה – אבל גם זה שהכי קשה לבחור לו הגדרה אחת ברורה. המושג שמשותף לכל העמים והקבוצות – אבל שיש לו כל כך הרבה פירושים ומסורות שונות. הבית הוא של הילדים, שמרגישים הכי טוב מה הוא אומר, אוהבים לשחק בבית הבובות, באבא ואימא, או להתחבא בחדר-בית הפרטי שלהם – אבל הוא בעצם רק של המבוגרים, שרק הם יכולים להגיע למצב שבו יש להם בית אמיתי משלהם.

וגם כשכבר יש לנו בית, מהו בעצם? האם הוא המכלול הפיזי שיש בו? הקירות, החפצים, האביזרים שצברנו, הכסף שהוא שווה? או שהוא מה שאי אפשר לראות בעיניים – מכלול החוויות, הזיכרונות, השנים שחלפו של האנשים שחיים בבית? ומה עם אלה שחיו בבית פעם, וכבר לא חיים בו, מה הם השאירו אחריהם? אפשר להרגיש את זה? וישנו  כמובן הממד החברתי והפוליטי, המתח בין האופן שבו אנחנו רגילים לראות את הבית של עצמנו, לבין האופן שבו הוא נראה מבחוץ, בעיניים של אנשים שמתבוננים במרחב הכל-כך אישי שלנו בתור דימוי, סמל שמשקף את המושגים והצרכים הפסיכולוגיים שלהם. קשה לנו לקבל את זה שאין לנו שליטה על מה שאחרים חושבים על הבית שלנו, המקום הבטוח והמבצר שלנו. מי צודק? מי פה הסובייקטיבי ומי האובייקטיבי? מהי האמת ומהו הבדיון? ואיפה עובר הגבול ביניהם?

התערוכה "הדשא של השכן" עוסקת במקומות המפגש של הפרספקטיבות השונות של ה"בית". היא מבקשת לחשוף מתחת לטיח, לשכבת האבק על הרהיטים, לנוקשות הסטריאוטיפ החיצוני או לכובד ההרגל - חלקים נוספים של מה שחי ומתקיים ב"בית", שמחכים להתגלות ולקבל מקום וביטוי משלהם. מבחר אמנים ישראלים עכשוויים נקראו ליצור או לתרום מיצירותיהם לכבוד התערוכה, המוקדשת לשנת ה-80 לכפר שמריהו, בעבודות השואבות השראה מהאנשים הגרים בבית, כמו גם מהארכיטקטורה, מהחצרות, מהשלט שעל דלת הכניסה, דרך האמנות וחפצי הנוי התלויים על הקירות ועד לסידור המיטה ותחביבי הילדים. ניסינו להתבונן גם במעגל הרחב יותר של מושג ה"בית", זה של הרחוב והכפר ומקומם של כל אלה בתוך הזירה החברתית הרחבה. עבודות רבות התרקמו בדיאלוג בינינו לבין הכפר ותושביו, שהתגייסו להשתתף בתהליך היצירה, שבו התלכדו המבטים הייחודיים, ולעתים המפתיעים, של האמנים עם הוויית החיים של התושבים.  אגב כך נבחן המפגש בין האמן הזר שמגיע מבחוץ לבין התושב המקומי, על כל הנובע מכך: היחסים בין ה"בפנים" ל"בחוץ", ההנכחה, הבחינה והפירוק של הדעות והציפיות המוקדמות שהן חלק מכל אינטראקציה כזאת – ובסופו של דבר, היכולת של כולנו לחוש לרגע את כוחו של מבט נוסף על מה שאנו חיים בתוכו יום-יום.